יום חמישי, 4 בדצמבר 2008

ריפלקציה :

השיעור בסך הכל היתנהל בצורה סבירה מכל הבחינות, בתחילת השיעור עשיתי טעות כשאמרתי לילדים בצורה חגיגית והפגנתית משהו, שמעתה אצטרך לרשום הפרעות/חיסורים/ איחורים ולאחר מכן לדווח , לא עזר הניסיון להפיל את זה על ההנהלה ודרישותיה.., כמה תלמידים "עשו שרירים" כדי להראות לי שזה לא בכבוד שלהם ההלשנות האלה. אני אישית הרגשתי לא נעים עם זה במיוחד אחרי שהגעתי למסקנה תובנתית שכדאי מאוד לדבר אליהם כבוגרים אחרת הם יתנהגו כמו ילדים.. בכל אופן אני מחפש את הדרך מצד אחד לתת להם כבוד ומצד שני לדרוש מהם אותו.
אני בכוונה לא מתעכב על הצד הדידקטי מיקצועי כל עוד אני לא ניתקל בקשיים רציניים מצד הילדים או מצידי בכל מה שקשור בהעברת החומר הנלמד.

תגובה 1:

יורם אורעד אמר/ה...

אהוד שלום

זו אכן הייתה טעות אבל, כמו שאתה יודע, טעות לעולם חוזרת וחוץ מזה, כל הזמן אנחנו עושים טעויות (לפחות מי שעושה משהו) ומה שצריך לעשות זה להשתדל ללמוד מהן. לגבי רישום ההפרעות, לדעתי אם לא תזכיר זאת שוב, התלמידים ישכחו מזה בסופו של דבר, או יפסיקו לייחס לכך חשיבות. במילא הם יודעים שיש מעקב אחר התנהגותם, מעצם כך שהם לומדים בבית ספר. היות ורישום ההפרעות הוא דרישה של הנהלת בית הספר, עשה זאת, אך אינך חייב לרשום זאת בנוכחותם, או לפחות השתדל לא לעשות זאת בצורה בולטת. העניין המרכזי הוא שהם יישמעו לך ויכבדו אותך ועד כמה שאני רואה, זה בהחלט קורה.