יום חמישי, 12 במרץ 2009

ריפלקציה:

אתייחס רק לאווירה הכללית בכיתה, אם ניקח את הכיתה כפראפרזה לתזמורת גדולה, אז אני חושב שעכשיו ישנה הרמוניה, יש קצב , והאקורדים לא צורמים.. הוספנו מנצח לתזמורת(יניב) הוצאנו שני זייפנים (יניב ואילנה) ובסך הכל הדינמיקה השתנתה לטובה טפו טפו..
הצד המקצועי /דידקטי הינו ניגזרת של המשמעת והאווירה ולכן גם התוצאות של הלמידה השתנו לטובה מצד התלמידים והמבחן האחרון ישקף את זה.
במונחים של חטיבת ביניים אנחנו במצב מצויין, ושוב אני מדגיש יש עוד אלמנטים שנצטרך לשפר - וכנראה שאת פתיחת השמפניות נדחה לסוף השנה..
לסיכום אני חושב שהשיתוף פעולה ביני לבין יניב הוא הכרחי על מנת ליצור אווירה חיובית בכלל, ואווירת למידה בפרט, ה"כוחות" של שנינו מתועלים לאותו כיוון ומכאן יוצא כוח מוכפל שכל מטרתו היא בניית קו למידה אחיד המושתת על כללים ברורים וגמישים כאחד.
אהוד

תגובה 1:

יורם אורעד אמר/ה...

ראשית כל הכבוד על הכישרון הפואטי שלך, אלא שלקרוא ליניב ולאילנה בשם זייפנים זה שימוש בלשון המעטה. קשה לומר שהם אפילו היו חלק מחברי התזמורת. אם נתייחס למשל התזמורת אני חושב שהם דומים יותר לשנים מן הקהל שקוראים קריאות ביניים ואולי אפילו עולים לבמה בזמן שהזמר או הזמרת שר מוזיקה שקטה והררמונית.
בהזדמנות זו, אני רוצה להביע את שביעות רצוני ואת הסיפוק שיש לי מההצלחה של עבודכם המשותפת - שלך ושל אודי. אני חושב כמוך וגם כתבתי זאת לפני זמן קצר גם ליניב בבלוג שלו - אתם עובדים בצורה מתואמת ויפה שמנצלת את היתרונות של שניכם והתלמידים נתרמים מכך. כל הכבוד.